מחשבות שבוערות בי בעת האחרונה על הקשר בין האקלים השורר בינינו, האקלים הארגוני והאקלים בכדור הארץ. זה לא סוד שאוויר עכור עובר בינינו, יש המון פיח, וזוהמה בין בני האדם. הרגשה של אדם לאדם זאב. רעמים וברקים שמרעישים ושורפים יחסים. כל מילה מוציאה את האחר משלווה, מעלה אותו לטורים גבוהים. כל אחד דואג לעצמו בלבד ומוכן לדרוס את האחר כדי להשיג את רצונותיו.
הוריקנים, טייפונים, טורנדו מכים במערכות היחסים בין האנשים. גם קשרים הזוגיים סוערים. מתחתנים בחתונה מלאה בנצנצים ועתירת זהובים ואחריה מלחמות עולם, כל אחד מנסה להכתיב לשני, אין מזג אוויר ממוזג, הכל קיצוני סוער וחזק. די מהר מפרקים את החבילה והילדים נשארים מוטלים מעוצמת הרוח הרעה.
גם האקלים הארגוני סוער וקשה. נלחמים על קידום, על תפקידים, האחד מסתיר מהשני, כל אחד לעצמו, חושב רק על קידומו. איפה שיתופי הפעולה? איפה משב רוח קליל ונעים האוסף את כולם לישיבה נעימה כשכולם נותנים מעצמם לטובת הארגון? בארגונים רבים נשים מופלות לרעה, בחלקן תרבות שלגבר, לבוס מותר לנצלן. מקומות העבודה הפכו לשדה של קרב, מגיעים בשביל השכר כבר לא בשביל האוויר הצלול והנהדר.
ואני עם עצמי תוהה האם האקלים הסוער הזה שבין בני האדם, האקלים הארגוני המצר צעדי אדם, האם הוא לא משפיע גם על האקלים השורר באטמוספירה? נראה לי שממש! היחסים האלה של מלחמה בין בני האדם משפיעים ומפרים את ההרמוניה שבמערכת הטבע. דיסהרמוניה שבארגונים, היחסים של אש בין האנשים מציתים אש באוויר הכללי.
לעניות דעתי הלא מקצועית התחממות גלובלית היא פועל יצא של האש המכלה מערכות יחסים. יש הסכמה של 97% ממדעני האקלים שהתחממות האקלים מקורה בפעילות אנושית. הם מתייחסים בעיקר להתנהגות בני האנוש בניצול הטבע, בשימוש בחומרים המזיקים לאוויר וכו'.
למשל שחרור פחמן דו חמצני בשרפת דלק הגורם לאפקט החממה. קידוחים בקרחונים מעידים שאקלים כדור הארץ משתנה בהתאם לרמה של גזי חממה. ועוד ועוד דוגמאות. אני לא מדענית ואין לי מושג באקלים, מתוך שאני אדם המתבונן, רואה ומרגיש נראה לי שהמדענים הזניחו את המחקר בהשפעת מערכות היחסים בין בני האדם ושינויי האקלים. נראה לי שאם היו חוקרים היו מגלים קשר ישיר.