אנחנו אוהבים לצאת לחופש. קצת לצאת מהבית והשגרה, ללכת לגור באוהל, אי בודד או ריזורט מפנק, לא משנה. העיקר לצאת מהבית הקבוע ולהתארח במקום חדש. גם הנפש שלנו אוהבת לצאת לחופש. הנפש שלנו גרה בתוך כל דפוסי החשיבה שלנו, דפוסי ההתנהגות שלנו, הדימויים שבנינו לנו, המגבלות שבהן אנחנו מאמינים. מדי פעם גם הנפש שלנו רוצה להתארח במקום אחר, מקום שבו יש מחשבה אחרת, התנהגות אחרת, ללא מגבלות. לפעמים זה קורה כאשר אנחנו קוראים איזה ספר מעורר השראה, או איזה סדנת ויפאסנה. הנפש שלנו מתארחת לתקופה קצרה בתוך בית אחר ושונה, ואז חוזרת לבית הקבע שלה.
גם הנשמה שלנו רוצה לצאת לחופש. לפי חכמת הקבלה הנשמה שלנו גרה בתוך חומר שנקרא "רצון לקבל". בתוך הרצון לקבל הזה, היא חיה חיים לא ממש מספקים, היא מרגישה את עצמה מנותקת משאר הנשמות, חסרת אנרגיה וכוחות ומתקיימת בדוחק. בחג הסוכות הנשמה שלנו עוברת לגור באופן ארעי בתוך חומר שנקרא רצון להשפיע. בתוך הרצון להשפיע היא מתחילה להרגיש חיבור לשאר הנשמות, היא מקבלת כוחות ומתמלאת אור, שלום ואהבה. בכדי לצאת לחופש כל אחד ואחד מאיתנו צריך לבנות את הסוכה המיוחדת שלו.
בניית הסוכה הפנימית הזו של הנשמה, היא תהליך. בכדי לבנות את הסוכה קודם כל צריך להבין את הטבע של החומר שנקרא רצון לקבל. זהו חומר שבתוכו חיה כרגע הנשמה שלנו. אפשר אפילו להגיד שהנשמה היא אסירה בתוך המקום הזה. היא לא יכולה, לממש את מלוא הפוטנציאל שלה. הרצון לקבל הוא חומר מאוד מוגבל, לא מאפשר לנשמה להתפתח בצורה טובה בריאה ונכונה, הרצון לקבל משקיע אותנו ברדיפה אחרי דברים בעלי ערך נמוך כמו כסף, כבוד או ידע ומונע מאיתנו להשקיע בדברים ערכיים כמו ערבות הדדית, משמעות החיים, וחיבור בין כל הנשמות. כאשר אנחנו מגיעים למצב שבו הנשמה יוצאת מהשליטה של הרצון לקבל, ועוברת לחיות בתוך הרצון להשפיע אפשר להגיד שהנשמה עכשיו יצאה מבית הקבע שלה ומתארחת בסוכה. סוכה שכולה מלאה אור.