מאז שחר ההיסטוריה בני אדם היו עסוקים אפשר לומר, מרבית חייהם, בחיפוש אחר מזון. בתחילת הדרך היינו צדים ומביאים את הטרף למשפחה וכך בכל יום מחדש זה בעצם היה העיסוק העיקרי שבו עסקנו במרבית שעות היום. בשנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית מרשימה ששינתה את פני האנושות כולה בכל הנוגע למזון ושחררה אותנו מהצורך לדאוג למזון ברמה יומיומית.
המצאת המקרר למשל אפשרה לאגור את המזון ושינתה את הרגלי התזונה שלנו. מכשיר זה גרר שינוי בתרבות צריכת המזון עד שהפכה לפולחן של ממש. הרצון שלנו ליהנות מהמזון ולא רק להסתפק בקיום פשוט גדל והתחלנו לפתח מיני מזונות והמצאות הקשורות במזון, העניין סביב האוכל הפך לסוג של פולחן כאשר ערוצי התקשורת השונים שופכים הרבה דלק למדורה רוחשת זו. כמובן שהכל סובב סביב ההזדמנות העסקית והרווח הכספי, אדם יושב בבית משפחתו בניו יורק, היין שעל השולחן מצ'ילה, הגלידה מאיטליה, הגבינה מצרפת, כולם מרוויחים וכולם נהנים.
מדוע כל זה קורה לנו? מדוע איננו מסתפקים במזון פשוט בחיינו? למעשה אנחנו צריכים לספק לגוף שלנו מזון שמתאים לו, איננו צריכים דבר מעבר למזון בסיסי, אולם אנחנו לא מאוזנים. התחלנו לייצר לעצמנו מוצרים שונים וטעמים שהם לא הטעמים הטבעיים שלנו שאותם אנו מכירים מהטבע, שינינו את הרגלי התזונה ואת הרגלי הטעם, התרגלנו למזון החדש שגורם לנזקים חמורים בגופינו כמו למשל צריכה מוגזמת של סוכרים, נתרן ועוד .
יש לנו בעיה קשה כפי שמסביר לייטמן, הרצון ליהנות שלנו רוצה לעלות בכל הדרגות ואנחנו מפריזים בדברים המזיקים לנו. פרסומאים מפתים אותנו, ממליצים ומציעים לנו מוצרים שונים, מהנדסי מזון מחדירים לאוכל חומרים משמרים כדי שהוא לא יתקלקל, פירות וירקות מרוססים בחומרי הדברה כדי להגדיל את התוצרת ובעקבות כל הקלקולים האלו מתפתחות מחלות רבות שמהן אנחנו סובלים שבמקרים רבים נובעות מהרגלי אכילה ומזונות לא נכונים ומתועשים.
אני מקווה שהאדם ישכיל לחזור לאיזון בחייו, לצרוך כמה שנחוץ ובמסגרת הגיונית, לא לוותר על התענוג שבאוכל אבל כן להכניס את האכילה לפרופורציות.
