אם זה נשמע כמו משבר, מתנהג כמו משבר, אז זה כנראה משבר. אנחנו יודעים שכדור הארץ מתחמם. זו עובדה קיימת. חוקרים רבים חלוקים בדעתם על הסיבה אבל על העובדה שהוא מתחמם הם כולם מסכימים.
אחד הארגונים המובילים בתחום הזה פרסם מאמר על כך שהסיבה להתחממות כדור הארץ היא בעצם זיהום פחמן מדלקים מאובנים. כמו שגוף האדם חווה תופעות שונות כתגובה לזיהום כמו חום, חולשה, ירידה בתפקוד של איברים חיוניים כך גם כדור הארץ. הזיהום הזה גורם למערכות הטבעיות של כדור הארץ לצאת מאיזון ואנחנו חווים אותו כמשבר אקלים – טמפרטורות קיצוניות, סופות הרסניות, עליית מפלס המים וכו'.
המונחים 'שינויי אקלים' ו'התחממות כדור הארץ' קשורים זה לזה אך הם לא בדיוק אותו הדבר. התחממות כדור הארץ זוהי בעצם התחממות ארוכת טווח. המדידות העולמיות של הטמפרטורות מראות עליה מאז תחילת המאה ה-20. על פי נאסא: "ברחבי העולם, מאז 1880, טמפרטורת פני השטח הממוצעת עלתה בכמעלה אחת יחסית לקו הבסיס של אמצע המאה ה -20 (של 1951-1980)."
העלייה הזו היא שגורמת לשינוי האקלים שלנו ולכן 'שינויי אקלים' הוא מונח שמתייחס בצורה רחבה לכל השינויים הללו. השינויים כמו שאמרנו הם כתוצאה של ההתחממות שתיארנו והיא בעצם כוללת כל אירוע אקלימי קיצוני החל מהוריקנים וסופות טייפון חזקות ועד בצורות קשות ושיטפונות תכופים והרסניים דרך גלי החום והמסת הקרחונים הגורמים לעליית מפלס הים וכלה החמרה בעונות האבקה ורבייה והפצת מחלות מבעלי החיים.
ידוע שפחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים לוכדים חום באטמוספירה של כדור הארץ מה שתורם לעליית ההתחממות. גם שריפה של דלקים מאובנים משחררים כמויות אדירות של פחמן ולוכדים יותר ויותר חום באטמוספירה. ככל שזיהום הפחמן באוויר גדל כך אנרגיית השמש נלכדת בו ויוצרת חום. החום נשאר באטמוספירה של הכדור ולאט לאט מבשל אותנו. אם כך, יש רק מסקנה אחת – בני האדם הם הסיבה העיקרית להתחממות כדור הארץ ולשינויי האקלים שאנחנו חווים.
בצורת, הצפות של ערי חוף, סופות ומגפות קטלניות נעשו נחלתם של חלקנו, וכאן אצלנו שמיים צהובים, אובך וחום כבד של מעל ארבעים מעלות אינם מפתיעים איש. אין ספק שההתחממות הגלובלית מהווה סכנה אמיתית לקיום האנושות. מגמת שינוי האקלים עלולה לגרום למחסור במזון ובמים, לירידה בצמיחה הכלכלית, לרפיון בלכידות החברתית ולעלייה בסיכוני הביטחון.
ההשפעה על בריאות הציבור: עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום. מחקרים מראים שההבדל בין הטמפרטורה במרחב הפתוח לבין מרכז העיר יכול להגיע עד ל-9 מעלות צלזיוס. האקלים המשתנה מהווה גורם משמעותי ביותר גם בהתפרצות מחלות, כמו אלה המועברות על-ידי עקיצות חרקים התפרצות המחלה בישראל הופיעה לאחר תקופה ארוכה של גל חום כבד. עוד עלולים להתרחש: עלייה בזיהום אוויר ובמחלות נשימתיות בשל ריבוי האבק, עלייה בלחץ נפשי ובהשפעות פיזיולוגיות הנובעות מעומס החום. בנוסף, אירועי מזג אוויר קיצוניים צפויים להגדיל תחלואה ועומס על בתי החולים.
ההשפעה על הכלכלה: לשינוי האקלים יש השפעה שלילית לאורך זמן על התפוקה הריאלית במדינות, על מגזרים כלכליים שונים ועל תפוקת העבודה והמעסיקים. ההערכות הן כי משבר האקלים יכווץ את הכלכלה העולמית עד סוף המאה וגם את כלכלתה של ישראל.
ההשפעה על החברה: עלולה להתרחש פגיעה מוגברת בשכבות החלשות, ובייחוד בקרב נשים, ילדים, חולים ואוכלוסייה מבוגרת. מדינות אחדות צופות התגברות באלימות במרחב הציבורי.
ההשפעה על התשתיות: עלייה באירועי שיא של משקעים מעלה את הסיכון להצפות, נזק לתשתיות ולרכוש, צפי לפגיעה במתקנים, תחבורה, תקשורת, מערכות מים וניהול פסולת. עליית מפלס הים צפויה לגרום לפגיעה בתשתיות לאורך החופים.
ההשפעה על הביטחון האישי והלאומי: עלייה בתדירות השריפות, צפי לפגיעה בביטחון האנרגטי, באספקת מזון ובמי שתיה ראויים. אי יציבות גיאו-פוליטית: השפעת שינויי אקלים על מדינות שכנות עלולה להוביל לאיום אסטרטגי – מתח בגבולות, גלי הגירה ממדינות מתפתחות לחץ בין-לאומי.
ההשפעה על החקלאות: השפעה על יבולים חקלאיים (כמות, איכות, סוגי הגידולים החקלאיים), השפעה על משקי החי, התפשטות וריבוי מזיקים, סחף קרקעות. התחזית לעלייה באירועי קיצון תגדיל את עלויות הביטוח החקלאי לנזקי טבע ואסונות טבע.
מקורות נוספים: https://www.kab.co.il/lp/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9D
https://pop.education.gov.il/sherutey-tiksuv-bachinuch/academya-bareshet/kol-hashidurim/mashber-haaklim/
https://www.ims.tau.ac.il/Tal/Syllabus/Syllabus_L.aspx?course=1880090101&year=2020&lang=HE